|
מתוך ההרצאה של הרה"ג מרדכי שריקי שליט"א
נכתב ע"י פנחס כהן
סוד יז' בתמוז
עניין שבירת הלוחות, עגל הזהב ושני המשיחין.
א.
נבאר אי"ה את תכלית האבלות ביום הזה יז' בתמוז ומהי העבודה אשר עלינו לתקן בעת הזו.
ב.
מהו עומק המשמעות והעניין של שבירת הלוחות בגלל עגל הזהב ומהו עומק החטא של עגל הזהב .
ג.
ולצורך הבנת העניין נבאר את תיקון העולם מבחינת משיח בן יוסף ומבחינת משיח בן דוד.
עם ישראל עמדו על הר סיני ומשה רבנו הולך להוריד להם לוחות הברית והם הולכים ועושים עגל הזהב הייתכן?
אלא משמעות העניין הוא כמבואר בכתבי המקובלים: שעם ישראל לא רצו ולא יכלו (במדרגתם אז והיום) לסבול תורה כזו כמו שהיא בשרשה העליון דהיינו תורת עץ החיים. אלא עם ישראל רצו את אותו הדבר שאדה"ר רצה בחטאו - את התורה וההנהגה של עץ הדעת טוב ורע, וזהו מה שביקשו "עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו" והיינו לחיות בעולם בתפיסה שיש הרבה כוחות ששולטים על הבריאה ולא לחיות בעולם של ייחוד של ה' אחד ושמו אחד, וזהו "עשה לנו אלוהים" (לשון רבים).
וקודם שנבאר את העניין הזה, יש להקדים מהו הקלקול והחטא של עץ הדעת טו"ר כנגד עץ החיים: עצם מהותו של עץ הדעת טו"ר הוא חיבור וערבוב בין הטוב והרע (שזהו עניין ה"דעת" – טו"ר), ששניהם משמשים בערבוביה בב"א ובמקום אחד, ייחד כאחד, והוא ענין שאין האור ניכר אלא מתוך החושך. (והיינו ש - "רע" זהו עניין של הסתר פנים שלא רואים את הבורא רק את חיצוניות העולם, ואילו "טוב" עניינו גילוי ה' בעולם שרואים את הבורא (שזהו בעצם עניין הפנימיות של הבריאה) והקלקול הוא בזה שהחיצוניות התגברה, ועיין מה שכתב הרמח"ל במאמר החושים באריכות, איך שהחושים והטבע הם המובילים את האדם, ואילו עץ החיים הוא הפנימיות עצמה בלא הערבוב של החיצוניות איתו ביחד.
והתיקון של עה"ד הוא ע"י שמתקנים את שני הבחינות שגם את הרע עצמו מחזירים, שהוא עצמו ישמש לטוב. ובתחילה לא היינו צריכים לעסוק בכלל בעץ הדעת רק בכדי להתרחק מהרע שע"י שמתחברים לפנימיות ממילא הרע ניתקן ב"סור מרע" לבד לחבר את החיצוניות (את הרע כביכול) אל הפנימיות.
|