רמח"ל, רבי משה חיים לוצאטו, נולד בשנת תס"ז (1707) בפדובה שבאיטליה ונפטר בארץ ישראל בשנת תק"ו (1746). מנוחתו כבוד בטבריה, אצל התנא רבי עקיבא. בארבעים שנותיו הספיק להנחיל לנו ירושה גדולה – כמאה ספרים וחיבורים - על הקבלה, האמונה, המוסר, ההיגיון, השירה, ועוד. האישיות הנפלאה הזו, רבת הפנים, גילתה לנו את סוד הנהגת העולם ותכליתו. רמח"ל חיבר את ספריו בסגנון הזוהר והאר"י, וגם בסגנון החוקרים – דרך השכל. הרמח"ל שהיה איש קדוש, נרדף בגלל גילוי מלאך-מגיד (בשנת תפ"ז) שגילה לו זוהר השני על תיקון העולם וגאולתו.
הדמות הכבירה ורבת-הפנים של הרמח"ל, הולכת ומצטיינת בדורנו כאיש האלוקים אשר בקע את השמים והורידם לארץ. תורת הרזין וחכמת התלמוד, מוסר השכל ותורת השיר ומליצה, עיקרי האמונה ומחזות העלילה, הגות החקירה וכוונת התפילה – אלו הם הפנים של האיש המיוחד בעם שהרעיש עולמות והרגיז ממלכות.
הרמח"ל הוא ההוגה הגדול בחקר האלוקי, אשר זכה להיכנס לפני ולפנים וערך לנו משנה סדורה על צפונות הבריאה וסתרי ההשגחה. ואמנם, המעמיק בחכמתו, יראה שהרמח"ל איננו רק מחבר פורה בכל ענפי התורה אלא הוא האיש אשר שלח ה' לעמו, לבשר דרך תיקון העולם וגילוי הייחוד – תכליתה של כל הבריאה.
חייו של הרמח"ל היו חיים של תבונה וקדושה. בכל רגע בחייו היה שרוי בהתבוננות ובייחודים עם האדון היחיד, ולפיכך זכה למה שרבים לא זכו. בגיל עשרים שנה (בשנת תפ"ז), כשהיה מייחד בשמות הקדושים, בעת ההתבודדות וההשראה, זכה לגילוי אליהו הנביא ונשמות עליונות אשר גילו לו רזין טמירין - זוהר תנינא, הוא זוהר השני, על סוד האחריתא - הגאולה השלמה. אם רבי שמעון בר יוחאי גילה את הזוהר הקדוש, את סוד הבריאה איך השתלשל ה"יש" מה"אין", גילה הרמח"ל איך ה"יש" – כל המציאות – חוזר ומתדבק באין סוף.
כשהתפרסם חלק זעיר מכתביו המופלאים בגאולה ובתיקון העולם, פרצה השרפה, ומלחמה גדולה וסערה לא נתנו לו מנוח עד שהוכרח לעזוב את איטליה בשנת תצ"ה (1735) לאמסטרדם. שם חיבר ספרים הרבה, ובתוכם ספרו הגדול במוסר ובחסידות: מסילת ישרים שמנהיג את בעלי הדעה האמיתית עד בוא קץ.
בשנת תק"ג (1743) עלה הרמח"ל לארץ ישראל, התיישב בעכו, ואחרי שלוש שנים עלה הט"ל (גימ' 39 שנים שחי הרמח"ל) השמימה כשהוא משאיר לנו ירושה שאין לה קץ – אור הגנו"ז.
"אור חדש הופיע על פני תבל", התבטא הגאון מוילנא כשקרא מתורתו של הרמח"ל. תורה של "האחרית", תורה שמבררת לנו את "אמיתת האמונה - להבין כל מה שנברא או שנעשה בעולם, איך יוצא מן הרצון העליון, ואיך מתנהג הכל בדרך נכון מן האל האחד ב"ה, לגלגל הכל, להביאו אל השלמות הגמור באחרונה" (קל"ח פתחי חכמה, א, ביאור). "השלמות הגמור", פירושו - גילוי הייחוד לעיני כל חי; זו הייתה משאת נפשו של איש האלוקים.
ברם, העניינים הנשגבים האלה על ידיעת ה' והנהגת עולמו אינם דברים פשוטים, שדי בהם קבלה סתם, אלא הם דברים שטעונים בירור ועיון גדול, לפחות כמו הש"ס. הנה בא המיוחד בעם ונתן לנו ספר יקר הערך, שעל ידי הלימוד והעיון בו נזכה ל: "דעת אלוקים בכל חלקי התורה ופירושיה".
זאת ועוד, ידיעת ההנהגה מקנה לאדם הכוונה בעבודת ה', שהיא מלאכתו של הקב"ה – דהיינו תיקון העולם. בעת שהאדם עוסק בדרכו של האדון היחיד, הריהו מתקרב ומקרב כל הבריאה לאלוקיו.
אם בספרו הגדול מסילת ישרים נעשה הרמח"ל המנהל של האדם השלם, בדעת תבונות ובדרך ה' הוא הפך למדריך האמונה הודאית, בקל"חפתחי חכמה ואדירבמרום (ועוד), הרמח"ל נעשה האדריכל שלההנהגה האלוקית. תורת התיקון של העולם וסיומה בגילוי יחודו יתברך עוברת בין כל כתביו.
.gif?sopc=1498553786496)
